פסק-דין בתיק ע"פ 9116/05

הערעור

1.         לפנינו ערעור על הכרעות הדין שניתנו בעניינו של המערער, שטרית אברהם (להלן - "המערער") בת"פ 3841/01 על-ידי בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט חיים לי-רן), על פיהן הורשע המערער בעבירות של הטרדה מינית והתנכלות, על-פי חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 (להלן: "החוק"), כפי שיפורט להלן.

האישום

2.         המערער היה מנהל בית אבות (להלן - "בית האבות"). המתלוננות מ' וא' (להלן ביחד- "המתלוננות") עבדו בבית האבות, מ' כמפקחת ניקיון וא' כממלאת מקום המנהל. על-פי האמור באישום הראשון, בחודשים פברואר עד מאי 2000 ביצע המערער במ' מעשים מגונים שלא בהסכמתה והתייחס אליה, בהתייחסויות חוזרות ונישנות שהתמקדו במיניותה, כאשר מ' הראתה כי אינה מעוניינת בהן. המערער ביקש ממ' להתלוות אליו לסיורי ניקיון. בסיורים אלה ליטף המערער את לחייה של מ', דחף ידו מאחורי צווארה וליטף את ישבנה. בהזדמנויות שונות כתב המערער למ' משפטים כמו: "את יפה בשבילי היום", הראה אותם למ' והשליכם לפח.

באירוע, שמועדו המדויק אינו ידוע, באחד מסיורי הביקורת של יום שישי, כאשר עברו המערער ומ' בחדר האשפה לצורך ביקורת, דחף המערער את ידו למכנסיה של מ', לכיוון איבר מינה. עקב כך, ברחה מ' מן המקום. לאחר מקרה זה ביקשה מ' מהממונה עליה שתצא במקומה לסיורי הניקיון. המערער מצידו, החל לקיים סיורי ביקורת במועדים שונים. ביום חמישי, 25.5.00 יצא המערער לסיור עם מ' ושוב שלח ידו לעברה, ליטפה בלחייה ובצווארה וגרם לה להירתע לאחור.

באישום זה מואשם המערער במספר לא ידוע של עבירות של הטרדה מינית והתנכלות, לפי סעיף 3(א)(2), בצירוף סעיף 3(4)(5)(ג) ובצירוף סעיף 5(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (להלן - "החוק").

באישום השני מואשם המערער במספר לא ידוע של עבירות של הטרדה מינית והתנכלות, כאמור באישום הראשון. המערער פנה לא' במילים כגון "את יפה, נראית נהדר". במקרה נוסף, לאחר שהמערער ראה סימן אדום על צווארה של א', אמר לה: "בעלך עבד קשה הלילה". במועדים אחרים, כאשר א' היתה יושבת מול המחשב, הגיע המערער מאחוריה, הניח ידיו על כתפיה,  ובמקרה אחר ליטף את לחיה.

בחג הפסח, כאשר א' נכנסה למשרדו של המערער, חיבק אותה המערער ונישק אותה בחוזקה על כתפיה. א' נרתעה והחלה לסגת מהחדר. במקרה אחר פנה אליה המערער ואמר לה שהיא יפה ונראית נהדר. בתגובה ביקשה ממנו א' שיפסיק לדבר אליה כך כי זה אינו נוח לה.

ביום 21.5.00 שלח המערער מכתב פיטורין לא'. בעשותו כן, עשה המערער מעשה של התנכלות שמקורו בהטרדות המיניות שלו כלפי א' שכן במכתב נאמר כי הפיטורין הם לפי בקשתה, למרות שמעולם לא ביקשה להתפטר. המערער הואשם בעבירה של הטרדה מינית והתנכלות, לפי סעיף 3(ב)+5(ג) לחוק.

הכרעות הדין

3.         בית המשפט קמא הוציא תחת ידו עיקרי הכרעת דין ביום 17.6.03 והכרעת דין מפורטת ביום 26.6.03. בשתי הכרעות הדין - זו המתומצתת וזו המפורטת - קבע בית המשפט כי הוא מעדיף את עדויות המתלוננות, הנתמכות בעדויות נוספות, והרשיע את המערער בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

הערעור הראשון

4.         המערער לא השלים עם הכרעת הדין והגיש עליה ערעור בע"פ 8125/04. במהלך טיעוני ב"כ הצדדים, לאור הערות בית המשפט, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר דיוני, שקיבל תוקף של פסק דין, המורה כדלהלן:

"1. פסק דינו של בית משפט קמא יבוטל.

2. התיק יוחזר לבית המשפט קמא - לדיון שיערך לפני השופט ח' לי-רן, אשר נתן את פסק הדין - על מנת שישמע סיכומים משלימים ויוציא מלפניו הכרעת דין חדשה, אשר תכלול התייחסות מפורשת ומנומקת לסוגיות שלהלן (וזאת בנוסף, כמובן, לכל יתר הסוגיות הרלבנטיות):

 א. מהימנות עדותו של דר' פ' והשלכות עדות זו, בפרט על מהימנות עדותה של סימה.

ב. פירוט שיחותיה של א' עם אסתר ..., מידת סמיכותן לאירועים נשוא האישום והשלכות עניינים אלה.

ג. התייחסות פרטנית לעדותו של המערער ומידת מהימנותה.

ד. טענות הסנגור בדבר מחדלי חקירה.